פוסט ראשון בבלוג: על ראשית המדע ותחילתו של דו-שיח

פתחתי את הבלוג ״פנס בחשיכה״ כדי לספר את סיפור המעשה שבין מאגיה למדע. נדמה היום כי יש פער גדול בין השניים וכי אין מקום לשניהם לדור בכפיפה אחת. אני חולקת על הנרטיב השולט שלפיו המדע והמאגיה נפרדים ורוצה להציע נקודת הסתכלות חדשה.

את המושג מדע כמעט ואין צורך לבאר, זהו החיפוש המתמיד אחר הבנה, חוקיות ופשר של העולם סביבנו. אך מה זו מאגיה? המושג הזה קצת יותר חמקמק. אני מגדירה מאגיה כדרך שבה תודעה משפיעה על המציאות. יש כאלה שמשתמשים במושג ״מטאפיזיקה״ או ״פאראפסיכולוגיה, ״מיסטיקה״, ״נפש״ או ״רוח״. בכוונה בחרתי במילה מאגיה משום שיש במילה הזו הרבה עוצמה. היא היחידה, בעיני, שנותנת את הכבוד הראוי ליכולת הזו. רב-מג נחשב לאדם בעל אפשרויות בלתי מוגבלות. וכך גם המאגיה. אם כן, המדע מחפש פשר, והמאגיה מביאה מרחב אינסופי של אפשרויות. והקירוב הלשוני בין פשר ואפשרות מסמל בעיני את הדו-שיח המתמיד בין מדע ומאגיה.

אז מה הולך להיות בבלוג הזה? אני מתכוונת לכתוב כאן בשפה נגישה ומובנת לכל. חשוב לי לאפשר דיאלוג פורה ויצירתי, כי אני מאמינה שזו דרך נפלאה לקיים מדע אמיתי חי ובועט.

על מנת להתחיל להבין את המושגים העיקריים עליהם מתבסס בלוג זה, עלי לחזור קצת אחורה אל התקופה שנחשבת לראשית המדע בעולם המערב, אל השיח המרתק והשופע של הפילוסופים היוונים במאה הששית לפני הספירה. המדע של הפילוסופים היוונים התנהל תוך כדי דיאלוג ושיח. כל אחד היה רשאי להציג קו מחשבה, לשאול שאלות ולתקוף את הנחות היסוד זה של זה. לכל הדעות והמחשבות היה מקום. תאלס איש מילטוס נחשב לאיש המדע היווני הראשון. הוא נדד בארצות שונות וקנה הרבה דעת וחכמה מתרבויות בבל ומצרים. הבבלים הצטיינו באסטרולוגיה ובהשפעתם של הכוכבים על חיי בני האדם. הם צפו בכוכבים בדיוק רב וידעו גם לערוך ניבויים ותחזיות. למשל, הם הראשונים שגילו שהכוכב הזוהר רגע לפני הזריחה (כוכב הבוקר) והכוכב הזוהר רגע לפני השקיעה (כוכב הערב) אחד הם. בזכות אותם חישובי מסלולים שהם ערכו הבבלים ידעו גם לנבא מראש ליקויי חמה. תאלס שלמד מכל אלה היה הראשון שהביא את הידיעות האלה ליוון וחזה את ליקוי החמה, לתדהמתם של רבים. דבר זה הקנה לו שם של חכם גדול. תאלס לא עצר שם ושאל את השאלה המהפכנית מאיזו יחידה בסיסית בנוי העולם ובאיזה תהליך הוא נברא. זו היתה הפעם הראשונה שנשאלה שאלת חקר שכזו והתשובה הגיעה מתוך התבוננות בעולם.

תשובתו היתה שהמרכיב הבסיסי ממנו בנוי העולם הוא מים. צריך להבין עד כמה התשובה הזו היתה מהפכנית בראי התקופה, בה התפיסה הרווחת ראתה בהתערבות חיצונית את ההסבר לתופעות העולם. תאלס דיבר על עקרון פנימי, אימננטי. הוא דיבר על מהות הדברים, וראה בכל ריבוי התופעות מהות אחת. מים.

תאלס לא היה רק הראשון שהעלה שאלות מחקריות על מהות העולם, הוא גם הניח יסוד דיאלוגי של מדע. שלא כמו בארצות אחרות, הוא אפשר שיח פתוח וריבוי דעות, ויש לו שרשרת של תלמידים חוקרים אחריו. אנאקסימנדר, שהיה תלמידו של תאלס, היה הראשון להציע מודל מכאני לפיו היקום הוא מרחב וזמן אינסופי. החומר שממנו הוא עשוי איננו חומר מוכר, ותכונתו העיקרית היא שהוא איננו ניתן לפירוק ואיננו כלה. את הארץ תאר אנאקסימנדר כעמוד צילינדרי מוקף באוויר, מרחף במרכז היקום. השמיים המעגליים מורכבים משכבות בהן נמצאים הכוכבים. אבל אלה לא מה שהם נראים, השמש היא למעשה חור בגלגל, חבק הגלגל מלא באש, והוא מסתובב מסביב לארץ. כך גם הירח. הכוכבים כולם הם חורים ביריעה שחורה. זה היה הקירוב הראשון למודל מכאני של היקום. המודל הזה, של חבקי גלגלים מסביב לארץ, היה כל כך מוצלח בעיני אנשי התקופה, שהוא שרד עד לעת החדשה בגרסאות כאלה ואחרות.

הפילוסופים היוונים העזו לשאול שאלות נוקבות ולהציע מודלים מורכבים ויוצאי דופן. הרעיון של תאלס בדבר המים נראה אולי משונה במבט ראשון, אבל גם המדע כיום סובר שיש חומר אחד ראשוני שממנו עשויים כל הדברים, הריהו האטום. פרמנידס, שהיה אחד מתלמידי תלמידיו של תאלס, הגדיל לעשות ולקח את דבריו של תאלס צעד אחד הלאה. הוא אמר: כיוון שהכל אותו הדבר, אין אלא דבר אחד. אם מסכימים על כך שיש חומר אחד, הרי אי אפשר שיהיו שני חומרים. ואם שני דברים עשויים חומר אחד הרי הם שווים. מה זה אומר? אם, נניח, ששולחן עשוי מים, והכל עשוי מים, הרי זה כאילו אין שולחנות בעולם. אמר פרמנידס, בשעה שאתה רואה שולחן, אינך רואה, אתה חולם.

הו. לראשונה העלה פרמנידס את מושג התפיסה באמצעות החושים. הוא בעצם אומר שלא ניתן להסתמך על החושים כדי להסיק מסקנות על העולם סביבנו. ארחיב על כך בהמשך, ולפני כן אציג עוד מהלך מחשבה מרתק של פרמנידס. עוד הוא אמר, שאם כל הדברים שווים - אי אפשר שיהיה שינוי או תנועה בעולם. ״מה שישנו ישנו, ומה שאיננו איננו״. המשפט הזה נגזר מההוכחה הקודמת בדבר קיומו של חומר אחד בלבד, כי אם קיים רק חומר אחד, אז כל דבר אחר לא קיים. לכן, מה שישנו לא יכול להווצר ממה שאיננו, ומה שישנו לא יכול גם להעלם (כי מה שאיננו איננו), ומכך נובע שמה שישנו חייב להיות נצחי. באותו האופן, גם אי אפשר שתהיה תנועה, כי לאן היש יכול לנוע? רק למקום שהוא לא נמצא בו, כלומר לאין. והאין איננו. כדי להבין את מה שאומר פרמנידס, אפשר לדמיין חדר מלא בכדורים עד אפס מקום. אם נרצה להזיז את אחד הכדורים נצטרך מקום פנוי להזיז אותו אליו, אבל אין מקום פנוי, ולכן לא מתאפשרת תנועה.

אם כן, מה שנתפס בעיננו כשינוי ותנועה, אינו אלא אשליה. ברעיונות אלו היה פרמנידס בין הראשונים שהדגישו את ההבחנה החדה בין המציאות או הממשות כפי שהיא באמת, לבין התופעות כפי שהן נתפסות באמצעות החושים, והוא נחשב לאבי תורת האונטולוגיה, שעוסקת בחקר הממשות. פרמנידס קבע כי ידיעה אמיתית של הממשות נתפסת באמצעות השכל בלבד, מבלי שימוש בחושים. הממשות חייבת להיות דבר מה קבוע ובלתי משתנה. אולם, התופעות שאנו תופסים בחושים הן מתהוות ונמצאות בתהליכי שינוי ותנועה. לכן, בעיני פרמנידס, לא יכולה לחול ידיעה אמיתית על התופעות.

פרמנידס עשה כאן מהלך של רדוקציה (פישוט וצמצום) שלא רק מחפש אחר פשר, אלא גם מגדיר שהפשר היחיד אפשרי רק דרך אמצעים חשיבתיים. התובנה החשובה הזו עוד תמשיך להעסיק את המדע במשך שנים רבות, ונעסוק בה רבות בבלוג.

כמה חכמים היו הפילוסופים היוונים, ואיזה שיח פורה ומפרה התנהל ביניהם. נראה כי הציבו יסודות אדירים למדע שהתנהל אחרי כן למשך 2500 שנים עד ימינו, והרעיונות שהם הביעו עדיין משמעותיים ורלוונטיים לימינו אנו. אין ספק כי תחילת הפילוסופיה היוונית במאה הששית לפני הספירה היתה נקודת מפנה במדע, ולרוב היא נחשבת כתחילת המדע המערבי. כתבתי ״לרוב״ כי בהמשך אני אשים שם סימן שאלה. המדע הבבלי שקדם לתקופת יוון היה משמעותי לא פחות, אך הוא נסמך על מערכת של מיתולוגיות, אמונה באסטרולוגיה ובהשפעת הכוכבים על בני האדם. אם מסתכלים על התמונה הרחבה המהלך שעשו הפילוסופים היוונים היה סוג של התנתקות מ״חבל טבור״ ארוך של מערכת מיתולוגית של אלים ומעשי כישוף. מתוך עולם מלא אפשרויות נולד הרצון למצוא פשר. אני מאירה פה עם פנס קטן ותוהה אולי זו הנקודה שבה הדו-שיח הזה, בין מדע למאגיה, התחיל. העולם המיתי הבבלי והמדע שנעשה בתוכו הוא מרתק ואספר עליו בהמשך, ובנתיים נשאר עוד קצת עם הפילוסופים היוונים, וגדולתם הרבה, ועל כך בפוסט הבא.

קריאה נוספת ומקורות: The Sleepwalkers: A History of Man's Changing Vision of the Universe / Arthur Koestler המהפכה המתמדת, תולדות הפיזיקה מיוון ועד איינשטיין/ יוסף אגסי

מפארמנידס עד הוגי ימינו/ מקראה באונטולוגיה של האוניברסיטה העברית